שלושה ילדים וכלב
נתי, 40 ,מהנדס, 15 שנה עם שי־לי, שנה וחצי עם טלי
“אני חי חיים בורגניים, את הפנטזיה של שלושה ילדים וכלב, וילה במקום פסטורלי וגדר בצבע תכלת. זה כאילו הסרט על הזוג האמריקאי הטיפוסי, הבורגני, המשועמם והקשיים שלו. בסרט הם צריכים להתאהב, לעבור משבר, להיפרד ואז להתחתן מחדש, או שהם נפרדים וזה נורא עצוב. אנחנו לא זה ולא זה. לא נפרדים ולא מתחתנים, אנחנו חיים את הפנטזיה הבורגנית וגם את המשברים, התשוקה וההתאהבויות. הכול ביחד.
לא חשבתי על נישואים פתוחים או על חילופי זוגות. לא הכרתי את העולם הזה. לא ידעתי שאני מסוגל לקנא כל כך עד לאותו יום. זה חשף את הבבון השעיר שבתוכי. הופתעתי מהתגובה שלי, הרי זה כל כך היה באידיאולוגיה שלי. אני קורא על זה, זה נראה לי הגיוני, אבל במציאות זה הרגיש אחרת לגמרי. הרגשתי דביל. זה היה לי מול הפנים ולא ראיתי את זה. נכנסתי לפרנויה.”
נתי הוא הדמות שפותחת את הספר. הוא גם אחד משני הסיפורים הראשונים שכתבנו, ושנועה ערכה. אי אפשר שלא להתאהב בו, בהתבוננות המפוקחת שלו על עצמו ועל החיים, באהבה העמוקה שהוא רוחש לשי־לי, בפגיעות שלו ובכמה שהוא חתיך הורס. את זה לא רואות בספר כמובן, אבל תאמינו לנו, חתיך הורס.
נתי עובד בפקוחים ללא לאות. כשהיינו צריכות פרק לדוגמה לעמוד ההדסטארט של פקוחים, גייסנו אותו. כש”מאקו” ביקשו פרק לדוגמה מהספר, נידבנו את נתי מיד. אנחנו בטוחות שנתי עוד יעשה גלים גם בהמשך.
אבל כשהוא התחיל, מה היה לו, לא היה לו כלום:
“ומה היה לי אז, לא היה לי כלום. איזה פרופיל באתר היכרויות כלשהו, תחת אלף הסתרות, בשם בדוי, עם תאריך לידה בדוי, מאימייל אחר שהוא לא שלי, הכול בסוד גם משי־לי, למרות שהייתי אמור לספר לה. אבל אמרתי לעצמי, כשיהיה משהו לספר אני אספר. לא כי זה סוד גדול. כי זה נורא פתטי להיות גבר שמחפש להכיר מישהי. כי אני לא יודע מאיפה להתחיל בכלל אחרי 15 שנות מונוגמיה.”
צילום: עמיר חלפון
