פורסם ב- כתיבת תגובה

אלי

אלי - יחסים פקוחים

אלי, 40 , איש רדיו, 17 שנים עם יפית.
“בפעם הראשונה שהיינו בחילופי זוגות, אני עפתי בטירוף. הכול התחבר לי. היא זו שיזמה ודחפה ובסוף אני עפתי על זה ולה היו התלבטויות, שאולי זו טעות. לי זה התאים, התלהבתי, הרגשתי שמצאתי את עצמי, שזה האזור שאני רוצה להיות בו. ככה אני רוצה לחיות.”

המילים הראשונות של אלי בספר הן “אני נשוי”. ואלי לא אוהב הגדרות. גם בהמשך הסיפור הוא אומר – “יש לי קשר עם מישהי, קשר שכיף לי בו, קשר עם תקשורת מטורפת, עם סקס מעולה. אחד הדברים שהכי כיף לי בקשר הזה הוא שאני לא צריך להגדיר אותו. יש לי כבר קשר אחד מוגדר – אני נשוי. אם אני מחפש מסגרת
מוגדרת, אז יש לי אחת. בשאר החלקים של החיים אני לא רוצה את הלחץ הזה.” אלי הוא דמות מפתיעה ומורכבת, לא סתם “7ימים” ביקשו לראיין אותו.

“אני זוכר את ההבנה המיידית שלי, שאם יש מקום ללמוד שיעור על קנאה, זה פה, בעולם החדש הזה שנכנסנו אליו בסערה. הדבר הכי חזק בשבילי בלמידה הזאת הוא שעל סבלנות והתגברות על קנאה יש תמיד שכר.”
וזה רק קצה הקרחון של מה שיש לאלי ללמד אותנו בסיפורו ב”יחסים פקוחים”, שלא לדבר על האפילוג המפתיע, ששבר לנו את הלב ועשה לנו צמרמורות.

כששאלנו את אלי איך הוא מרגיש עכשיו שהספר יצא בחוץ, והסיפור שלו בפנים ואפילו נבחר להתראיין ב”7ימים”, הוא צחק: “אצלי אישית היציאה לאור הכניסה אחלה של אוויר לתוך הריאות. אני מוכרח להודות שזה ממש נעים לשתף אנשים בסיפור שלי מבלי לספר כלום – שולח אותם ישירות לספר!”

צילום: עמיר חלפון.

פורסם ב- כתיבת תגובה

שי-לי

שי-לי - יחסים פקוחים

שי־לי, 40 ,עורכת דין, 15 שנה עם נתי

“התחתנו כשהייתי בחודש רביעי. היה לי כל כך הרבה סיפוק מלהיות אמא שהרגשתי שאני כבר לא צריכה קרבה גופנית נוספת. כל התשוקה המינית שלי נעלמה. מצאנו את עצמנו עם שני ילדים קטנים וכמעט לא עושים סקס. הוא נשאר עם הליבידו שלו ואני, משהו השתנה אצלי, לא רציתי סקס וזה לא הפריע לי בכלל. קיבלתי כל כך הרבה מכל התחומים האחרים שלי בחיים, מהעבודה, מהילדים, חברות, תחביבים. הכול היה לי. גם מהזוגיות הייתי מרוצה, הרגשתי מאוד מסופקת. ואז, יום אחד נתי עשה לי שיחה.”

שי־לי היא האישה הראשונה שמופיעה בספר. נתי והיא פותחים בסערה את הספר ואת היחסים, והם גם שני הסיפורים הראשונים שכתבנו, אי אז בחממת היצירה שעשינו בפלורנטין. שי־לי ונתי הם גם הסיפורים הראשונים שנועה ערכה, וגם הראשונים (מבין כמה סיפורים ספורים, סך הכל) שעשינו עליהם ניסוי כתיבה שעניין אותנו – אחת מאיתנו ראיינה והשנייה כתבה. אבל שתינו בכינו בעבודה על הסיפור של שי־לי, וואי כמה בכינו.

“כשנתי התחיל לצאת עם בנות אחרות הרגשתי המון קנאה, זה עצבן אותי, לפעמים לא יכולתי לדבר איתו, נגעלתי ממנו, התרחקתי ממנו ביום–יומיים שאחרי, בעיקר אם הוא שכב עם מישהי.
…ערב אחד, כשנתי היה בדייט עם טלי, פתאום הרגשתי שאני לא מגניבה כמוה. איתה זה כיף וצחוקים, לעשן ביחד וזיון קליל ומגניב. ואני, אשתו, זאת שחוזרים אליה הביתה לכביסה ולכלים ולוויכוחים על הילדים.
…ברגע שהבנתי שקנאה זו הזדמנות להתבונן על מקום שבו אני לא שלמה עם עצמי, הקושי הזה נעלם.”

באפילוג הספר אפשר לגלות ששי־לי היא מאסטרית אמיתית לקנאה, היא יכולה ללמד אותנו דבר אחד או שניים או מאה, והיא אישה עוצמתית בטירוף, השראה מהלכת.
כשבחרנו את הכותרת לפרק של שי־לי, היה קשה לבחור מבין כל המסרים החזקים שיש לשי־לי להדהד בעולם, אבל לא להיות “ספקית סקס” של אף אחד כבש אותנו ולא היה ספק שזה המסר שאנחנו נותנות לו את הבמה.

שי־לי בתקשורת, בפרק העוקב כמובן לפרק של נתי, גם כאן מאקו עשו עבודה מדהימה!

צילום: עמיר חלפון. שייק מהמם: אור כרמי

פורסם ב- כתיבת תגובה

נתי

יחסים פקוחים - נתי

שלושה ילדים וכלב

נתי, 40 ,מהנדס, 15 שנה עם שי־לי, שנה וחצי עם טלי

“אני חי חיים בורגניים, את הפנטזיה של שלושה ילדים וכלב, וילה במקום פסטורלי וגדר בצבע תכלת. זה כאילו הסרט על הזוג האמריקאי הטיפוסי, הבורגני, המשועמם והקשיים שלו. בסרט הם צריכים להתאהב, לעבור משבר, להיפרד ואז להתחתן מחדש, או שהם נפרדים וזה נורא עצוב. אנחנו לא זה ולא זה. לא נפרדים ולא מתחתנים, אנחנו חיים את הפנטזיה הבורגנית וגם את המשברים, התשוקה וההתאהבויות. הכול ביחד.
לא חשבתי על נישואים פתוחים או על חילופי זוגות. לא הכרתי את העולם הזה. לא ידעתי שאני מסוגל לקנא כל כך עד לאותו יום. זה חשף את הבבון השעיר שבתוכי. הופתעתי מהתגובה שלי, הרי זה כל כך היה באידיאולוגיה שלי. אני קורא על זה, זה נראה לי הגיוני, אבל במציאות זה הרגיש אחרת לגמרי. הרגשתי דביל. זה היה לי מול הפנים ולא ראיתי את זה. נכנסתי לפרנויה.”

נתי הוא הדמות שפותחת את הספר. הוא גם אחד משני הסיפורים הראשונים שכתבנו, ושנועה ערכה. אי אפשר שלא להתאהב בו, בהתבוננות המפוקחת שלו על עצמו ועל החיים, באהבה העמוקה שהוא רוחש לשי־לי, בפגיעות שלו ובכמה שהוא חתיך הורס. את זה לא רואות בספר כמובן, אבל תאמינו לנו, חתיך הורס.

נתי עובד בפקוחים ללא לאות. כשהיינו צריכות פרק לדוגמה לעמוד ההדסטארט של פקוחים, גייסנו אותו. כש”מאקו” ביקשו פרק לדוגמה מהספר, נידבנו את נתי מיד. אנחנו בטוחות שנתי עוד יעשה גלים גם בהמשך.
אבל כשהוא התחיל, מה היה לו, לא היה לו כלום:
“ומה היה לי אז, לא היה לי כלום. איזה פרופיל באתר היכרויות כלשהו, תחת אלף הסתרות, בשם בדוי, עם תאריך לידה בדוי, מאימייל אחר שהוא לא שלי, הכול בסוד גם משי־לי, למרות שהייתי אמור לספר לה. אבל אמרתי לעצמי, כשיהיה משהו לספר אני אספר. לא כי זה סוד גדול. כי זה נורא פתטי להיות גבר שמחפש להכיר מישהי. כי אני לא יודע מאיפה להתחיל בכלל אחרי 15 שנות מונוגמיה.” 

צילום: עמיר חלפון

פורסם ב- תגובה אחת

מחשבות על יח”צ, תקשורת וגם מילה טובה

יחסים פקוחים

רגע לפני ש”יחסים פקוחים” יצא לאור, אמרתי לזהר שאני מרגישה שאת העבודה שלנו עשינו. כתבנו את הספר. שלוש שנים וחצי כתבנו. עכשיו שיצא ויעשה בעצמו את מה שהוא צריך לעשות בעולם. אני רוצה לנוח.
פחחחחח, אעלק לנוח. המחשבות התמימות שלי על איך מתנהל העולם.
אז זהו, שספר לא יכול להתחיל לצעוד לבד, הוא צריך עזרה. ורצוי עזרה מקצועית ממי שמבינה איך מלמדים ספרים ללכת. מיכל פייקין מבינה מעולה ואני כל כך שמחה שהדרכים שלנו הצטלבו.

אבל אני, תקשורת ופרסום זה פחות הקטע שלי. אני בכלל עדיין נבוכה מזה שבגב הכריכה של הספר מופיעה התמונה שלי (זהר אמרה שחייבים וגם יעל הגרפיקאית לא ויתרה לי). אז אמרתי בסדר, הספר צריך יחסי ציבור, זה הילד שלי, לא נעשה בשבילו מה שהוא צריך?! וקיוויתי ששום דבר לא ישתבש בדרך ושדברים יכתבו רק בהקשרם, ואפילו הכתבה ב-7ימים עברה בשלום, ואז קרה הבוקר הזה:

פקחתי עיניים ועשיתי את מה שאני עושה כל בוקר – מחפשת “יחסים פקוחים” בגוגל ובודקת אם אתר המכירה של הספר כבר נמצא בעמוד הראשון. כי כידוע את הספר המודפס אפשר לקנות רק דרכנו, אבל לא כולם יודעים על זה כי גוגל מתעקש להשאיר אותנו בעמוד השני. נו, לכי תתחרי עם התקשורת שעושה כתבות על הספר שלך. אז הבוקר מצאתי בעמוד הראשון את הכתבה עלינו ב-Xnet של ענת לב אדלר. ראיתי את הכותרת ורציתי לחזור להתחבא מתחת לשמיכה. במקום זה שפכתי בצרורות את כל הקיתונות שיש לי על התקשורת ישר לוואטסאפ של זהר. אבל היא כמובן ישנה בשעות האלה (כי אמריקה) ונשארתי עם הזעם לבד. למיכל שלחתי הודעה יותר מאופקת, ולמרות האיפוק היא קלטה מיד שמשהו לא בסדר ומיד התקשרה להגיד שהכל יהיה בסדר. תוך פחות מחצי שעה גם ענת התקשרה אליי לברר את תחושותיי ולהסביר שאת הכותרת כותב העורך, ושננסה לשנות אותה. כמה דקות אחר כך הכותרת שונתה. בחיי שלא ציפיתי!

אז תודה רבה ענת על האיכפתיות ומהירות התגובה, הוכחת את המקצועיות שלך ביג טיים!
ולמיכל-אין-דברים-כמוך, על הרגישות והזריזות, אפילו שתפסתי אותך עוד לפני שהתחלת את היום. את משהו מיוחד.

ולעצמי אני אומרת: תנשמי. עם האנשים הנכונים, כלומר עם הנשים הנכונות, אפשר גם להנות מכל הפסטיבל הזה של התקשורת.

פורסם ב- כתיבת תגובה

הנרי ביחסים עם פקוחים

הנרי החתול והאגדה, שליווה תמך והרעיף חוכמת זן על קמפיין מימון ההמונים של “יחסים פקוחים” רווה נחת מיציאת הספר לאור. כלומר ממש לא איכפת לו, אחות של זהר צילמה אותו כי ביקשנו יפה. צלמו והצטלמו גם אתםן עם חיות וספרי המחמד שלכםן ושלחו לנו למייל pkuchim@gmail.com ואנחנו ניקח את זה משם.