שי־לי, 40 ,עורכת דין, 15 שנה עם נתי
“התחתנו כשהייתי בחודש רביעי. היה לי כל כך הרבה סיפוק מלהיות אמא שהרגשתי שאני כבר לא צריכה קרבה גופנית נוספת. כל התשוקה המינית שלי נעלמה. מצאנו את עצמנו עם שני ילדים קטנים וכמעט לא עושים סקס. הוא נשאר עם הליבידו שלו ואני, משהו השתנה אצלי, לא רציתי סקס וזה לא הפריע לי בכלל. קיבלתי כל כך הרבה מכל התחומים האחרים שלי בחיים, מהעבודה, מהילדים, חברות, תחביבים. הכול היה לי. גם מהזוגיות הייתי מרוצה, הרגשתי מאוד מסופקת. ואז, יום אחד נתי עשה לי שיחה.”
שי־לי היא האישה הראשונה שמופיעה בספר. נתי והיא פותחים בסערה את הספר ואת היחסים, והם גם שני הסיפורים הראשונים שכתבנו, אי אז בחממת היצירה שעשינו בפלורנטין. שי־לי ונתי הם גם הסיפורים הראשונים שנועה ערכה, וגם הראשונים (מבין כמה סיפורים ספורים, סך הכל) שעשינו עליהם ניסוי כתיבה שעניין אותנו – אחת מאיתנו ראיינה והשנייה כתבה. אבל שתינו בכינו בעבודה על הסיפור של שי־לי, וואי כמה בכינו.
“כשנתי התחיל לצאת עם בנות אחרות הרגשתי המון קנאה, זה עצבן אותי, לפעמים לא יכולתי לדבר איתו, נגעלתי ממנו, התרחקתי ממנו ביום–יומיים שאחרי, בעיקר אם הוא שכב עם מישהי.
…ערב אחד, כשנתי היה בדייט עם טלי, פתאום הרגשתי שאני לא מגניבה כמוה. איתה זה כיף וצחוקים, לעשן ביחד וזיון קליל ומגניב. ואני, אשתו, זאת שחוזרים אליה הביתה לכביסה ולכלים ולוויכוחים על הילדים.
…ברגע שהבנתי שקנאה זו הזדמנות להתבונן על מקום שבו אני לא שלמה עם עצמי, הקושי הזה נעלם.”
באפילוג הספר אפשר לגלות ששי־לי היא מאסטרית אמיתית לקנאה, היא יכולה ללמד אותנו דבר אחד או שניים או מאה, והיא אישה עוצמתית בטירוף, השראה מהלכת.
כשבחרנו את הכותרת לפרק של שי־לי, היה קשה לבחור מבין כל המסרים החזקים שיש לשי־לי להדהד בעולם, אבל לא להיות “ספקית סקס” של אף אחד כבש אותנו ולא היה ספק שזה המסר שאנחנו נותנות לו את הבמה.
שי־לי בתקשורת, בפרק העוקב כמובן לפרק של נתי, גם כאן מאקו עשו עבודה מדהימה!
צילום: עמיר חלפון. שייק מהמם: אור כרמי